כלל חברה לביטוח בע"מ נ' בנימין ואח'

החלטה

בפני בקשת הנתבעים 3 – 4 לעכב את ההליכים נגדם בהתאם לסעיף 5(א) לחוק הבוררות, בשל הסכם בין התובעת לבין מבטחת רכבם, חברת ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ, להעביר תביעות מסוג זה לבוררות "בנועם".

התובעת טוענת שהסדר הבוררות לא חל על התובענה מאחר והיא הוגשה לבית משפט עוד קודם למועד כניסת ההסכם לתוקף ביום 04.07.10. לטענתה התביעה דנן הוגשה לבית משפט, ביחד עם תביעות נוספות, עוד בחודש יוני 2010, ורק בשל שביתת עובדי בתי המשפט היא נפתחה פורמאלית ביום 05.07.10. בנסיבות אלו יש לברר את התביעה בבית משפט ולא במסגרת הבוררות, ומכל מקום, על הנתבעים 3 – 4 לשלם לה את אגרת המשפט ושכ"ט עו"ד כתנאי להעברת התובענה לבוררות. הנתבעים עומדים על העברת התיק לבוררות והם גם עומדים על תשלום הוצאותיהם.

על שני הצדדים מוסכם שביום 04.07.10 הצטרפה התובעת להסדר בוררות בנועם. ועוד מוסכם שהתביעה נפתחה ביום 05.07.10. בנסיבות אלו, ולפי תנאי ההסכם, יש לקבל את הבקשה לעיכוב הליכים ולבירור התובענה במסגרת בוררות בנועם. אינני מקבלת את טענת התובעת שהמועד הקובע הוא יום הגשת התביעה למזכירות בית משפט. המועד הקובע הוא מועד פתיחת התיק בבית משפט. מועד זה אינו מועד "פורמאלי" גרידא כטענת ב"כ התובעת, אלא מועד מהותי, והוא המועד הקובע לכל המועדים הדרושים בניהול התיק. עד מועד זה יש לראות את כתב התביעה כ"מונח" במזכירות בית משפט אך לא כ"מוגש" לבית משפט. מסקנה זו מתחייבת כדי להתוות מועדים ברורים וקבועים ב"חיי" התיק. וכך למשל, המועד להגשת כתב ההגנה יחל ממועד הגשת התביעה לבית משפט כדין ולא ממועד "הנחת" כתב התביעה במזכירות בית משפט, והוא הדבר לגבי מחיקת התביעה מחוסר מעש. קבלת גישת התובעת תוביל לחוסר בהירות וחוסר וודאות במועדים הקובעים בניהול התיק ואין לקבלה. העובדה שהעיכוב בפתיחת התיק בבית משפט נבע משביתת עובדי בתי המשפט ולא מהתנהלות התובעת, אינה יכולה להביא לתוצאה אחרת.

התוצאה היא שהתביעה הוגשה לאחר שהסכם הבוררות נכנס לתוקף, והצדדים קשורים בהסכם זה. האמור בסעיף 1 להודעת ב"כ התובעת בו נכתב שהתובעת מסכימה שההליך יתנהל בבית משפט ללא חברת הביטוח ש.שלמה בע"מ, וחברה זו תחוייב רק בהתאם לתוצאות ההליך, אינו מובן. לא רק שלא ברור כיצד ניתן לקשור את חברת הביטוח לתוצאות ההליך בנסיבות מעין אלו, ולא רק שהסכם הבוררות אינו מאפשר זאת, אלא שאין כל הצדקה עניינית לדבר, והצעה זו פרושה למעשה הוא ניהול ההליך בבית משפט בניגוד להסכם הבוררות.

אשר להוצאות. את עיקר טיעוניהם מיקדו הצדדים לעניין זה (וראה סעיף 8 סיפא להודעת התובעת בו מודיע ב"כ התובעת שהוא משאיר את ההחלטה אם להעביר את התיק לבוררות לשיקול דעת בית משפט). ב"כ התובעת מדגיש שלתובעת נגרמו הוצאות בשל אינפורמציה שגויה שנמסרה לה על ידי חברת ש.שלמה, בה נטען כי הרכב אינו מבוטח בחברה זו. הנתבעים 3 – 4 טוענים שחברת הביטוח לא מסרה אינפורמציה שגויה והפנייה נעשתה לנתבעת 4 ולא לחברת הביטוח.

שקלתי בטענות הצדדים, והגעתי למסקנה שאין לחייב בהוצאות במקרה זה. התובעת שילמה אמנם אגרת תביעה, אך היא יכולה היתה להימנע מכך. משהצטרפה התובעת לבוררות היה עליה להוציא את כתב התביעה מרשימת התביעות שהונחו בבית משפט במהלך השביתה, ובכך היא יכולה היתה להימנע מתשלום אגרת משפט והוצאות נוספות. ודאי שאין להטיל הוצאות אלו על הנתבעים (ב"כ הנתבעים טוען שפרט לטיעון בעלמא לא הוצגה בבית משפט כל רשימת תיקים שהונחו בבית משפט במהלך השביתה. אלא שלמרות שלא הוצגה בפני כל רשימה שכזו, אני יוצאת מההנחה, לצורך החלטה זו, שכתב התביעה הונח בבית משפט עוד במהלך חודש יוני 2010 כפי שכך טוען ב"כ התובעת). אינני מקבלת את הטענה לפיה הוטעתה התובעת על ידי חברת הביטוח של הנתבעים 3 – 4 וזאת לאור ההסבר שניתן לכך בתשובת ב"כ הנתבעים 3 – 4, ולפיו חברת הביטוח היא חברה שונה ונפרדת מהחברה הנתבעת 4. בנסיבות אלו, ומשדחיתי את גישת התובעת לעניין הבקשה לעיכוב הליכים לפי חוק הבוררות, אין התובעת זכאית להוצאותיה.

מאידך, לא מצאתי לנכון לחייב את התובעת בהוצאות הנתבעים, וזאת בהתחשב במכלול הנסיבות, בכך שהנתבעת 4 לא הפנתה את התובעת לבחינת קיומו של כיסוי ביטוחי בחברת הביטוח ש.שלמה בע"מ, בכך שהתביעה הונחה בבית משפט טרם הצטרפה התובעת לבוררות בנועם, ושהתובעת הצטרפה להסכם זה יום אחד בלבד טרם פתיחת התיק על ידי מזכירות בית משפט.

התוצאה היא שאני מחליטה לעכב את ההליכים בעניינם של הנתבעים 3 – 4, בהתאם לסעיף 5(א) לחוק הבוררות. אין צו להוצאות.

בתוך 10 ימים יודיע ב"כ התובעת עמדתו לעניין המשך ההליכים בעניין הנתבעים 1 – 2.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק החלטה זו.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"א, 28 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: